ומה הקשר שלהם לתהליך אימוני שעוסק בהגדרת מטרות וקביעת יעדים? ה"מטען" הרגשי שאנחנו סוחבים איתנו, נמצא בבסיס התפיסות והבחירות שלנו. לכן, הכרה במעכבים הרגשיים זה הנ.צ. הראשון בדרך אל ההצלחה המיוחלת.
מה זה "מעכבים רגשיים" ואיך הם מונעים מאיתנו ליצור שינוי בחיים?!
אנשים רבים תוהים איך לעשות שינוי בחיים? ומה הסיבה שכל-כך קשה לשנות הרגלים?
משחר ילדותנו יצרנו הגנות ומערכת אמונות סגורות שעזרו לנו לשרוד מבחינה רגשית- פסיכולוגית. האמונות האלה ישבו על חוסרים וצרכים שהיו לנו באותם זמנים וכך נוצר דפוס "אישיותי" הישרדותי, לדוגמא: אדם שכילד לא זכה להכלה רגשית משמעותית מצד ההורים שלו, עשוי להפוך בבגרות לאיש משימתי ורציונלי. או למשל- ילד שחווה תחושות רבות של בדידות וכאב, יכול להפוך לאינדבדואל עצמאי שמצהיר כי אינו זקוק לאף אחד וטוב לו לבד.
בשלב מאוחר יותר בחיינו אנו עלולים למצוא עצמנו"תקועים" ולא מצליחים להבין איך לעשות שינוי בחיים ולשנות את הנוסחאות שיצרנו כילדים. ללא זיהוי הנוסחה לא נוכל להבין מה הסיבה שאנו לא מצליחים ליצור שינוי בחיים שלנו.
איך תהליך אימוני העוסק בזיהוי מטרה, הצבת יעדים ויציאה לפעולה- משתלב עם תהליך רגשי?
מטרות ויעדים בחיים הם חלק חשוב מאד מתהליך אימוני. עם זאת, במקרים רבים זיהוי מטרות והצבת יעדים אינו מספיק ולמרות שנציב לעצמנו מטרות ברורות ואפילו נפרוט אותן ליעדים ברי השגה, "משהו" לא ייתן לנו לצאת לפעולה ולהתחיל לעשות. ואז כדי להצליח ולהתקדם נצטרך להבין מה הדילמה שמתקיימת בתוך העולם הפנימי שלנו ומה הוא אותו מעכב רגשי שלא מאפשר לנו להתקדם ולעשות את מה שאנו כ"כ רוצים.
הפער בין מטרות ויעדים בחיים לבין מה שאדם עושה בפועל
קיים פער בין מה שאנו רוצים לעשות לבין מה שאנו עושים בפועל,הפער הזה יוצר תחושה לא נעימה עם זאת הוא חיובי ונועד לגרום לנו לנוע לפעולה (הרחבה במאמר על דיסוננס קוגנטיבי ומה מטרתו בתהליך אימוני) ישנם מיקרים שהסיבה לפער הזה היא פשוט חוסר בידע, ניהול משאבים כושל או פשוט צורך בתרגול, עם זאת במיקרים רבים נזהה כי יש לנו ידע, יש זמן ואפילו יכולת לעשות צעדים ועדיין איננו פועלים להגשמת המטרה. אלו בדיוק המיקרים בהם חשוב מאוד ואפילו הכרחי לזהות
מה באמת מעכב אותנו?
חושפים את המעכב הרגשי
המעכב הריגשי הוא בעצם הפחד שלנו, או מערכת האמונות שלנו על עצמנו , על היכולות שלנו ועל איך העולם הזה מתנהל.
המעכב הרגשי יפגוש אותנו בכמה הקשרים- לדוגמא: אם אני מרגיש ש"לא רואים אותי" אז המשפט הזה יופיע בכמה תחומים בחיי- בעבודה, בלימודים, בבית ומול אנשים שונים- הורים שלי, ילדים שלי, בן/בת זוג, חברים…התחושה הזו בעצם תרדוף אותי ותהפוך אותי לסוג של "קורבן". בתהליכי אימון אני פוגש אנשים שיצרו לעצמם חיים משמעותיים, עם המון אנשים אהובים סביבם, קריירה משמעותית, ועדיין הם חשים שלא רואים אותם. מהצד השני- מתקיימים אנשים שפשוט עושים בחירה להעלם ולא להראות, במודע או לא במודע.
חשיפת המעכב הרגשי תעשה ע"י זיהוי החזרתיות בהקשרים וסביבות שונים והבנה היכן ובאיזה שלב בחיים הוא נוצר.
במקרים רבים המעכבים הרגשיים שלנו התגבשו בתקופת הילדות ומאז הם איתנו כמערכת אמונות (פרדיגמה) סגורה.
שינוי יזום לשיפור - איך תצליחו לעשות פעולות פיזיות שתומכות בשינוי שאתם רוצים לעשות בחיים?
עצם ההבנה שקיים מעכב ריגשי וזיהויו מאפשרת ליזום פעולות שבעבר נראו מסוכנות ומאיימות, זאת לצורך שיקום מערכת האמונות הקיימת ופתיחת האפשרות להוספת אמונות נוספות שיאזנו. כולנו יודעים שעם הרגשה אי אפשר להתווכח! יהיה קשה מאד להשתחרר ממערכת אמונות שעוזרת לנו לשרוד (או לפחות עזרה בעבר), עם זאת אפשר לעשות פעולות חדשות המנוגדות לתחושה ובכך לא להכנע לרגש המעכב ולהיות חופשיים לפעול בצורה פרואקטיבית הרצוייה לנו.
סרטון קצרצר שמדבר על יציאה מאזור הנוחות באמצעות שינוי הרגלים
שינוי הרגלים המפתח לחיים מלאים
לעקוף את המעכב - להתחיל חיים חדשים
אז איך באמת אפשר ליצור חיים חדשים? איך נצליח לעשות צעדים ולשנות את חיינו?
בתהליך שנעשה נשתמש במושג "מעקף". לעקוף היא פעולה משמעותית בה בעצם נפעל בניגוד למעכב. פעולה כזו דורשת אומץ ורצון עז לשינוי! הקושי העצום נובע מכך שהמעכב הריגשי נוצר בתקופת הילדות ופרט להיותו מעכב הוא גם מנגנון השרדות שלנו (זוכרים?!). לכן, לאחר זיהוי המעכב נתבונן בו יחד ונתרגל לפעול במקביל לנוכחותו המלאה בחיינו, נעבור לשלב הבא בו נעשה פעולה תוך התעלמות מהתחושה הריגשית המאיימת. כמובן שתמיד מומלץ שהפעולה תהיה בעוצמה נמוכה כדי שנוכל לחוות הצלחה ולא נוביל עצמנו לתחושה מוגזמת העלולה לגרור אחריה רגרסייה וחרדה.
חשוב מאוד לציין כי ה"מעקף" הזה הוא בעצם קפיצה הכרחית למים ונגיעה באזור לא ממש ידוע-אזור C. לעיתים התחושה תהיה של שחרור וסיפוק ולעיתים תחושה של חשש ורצון להימלט, עם זאת חשוב שפעולה זו תעשה בליווי ובהמון רגישות.
אדם שעושה צעדים חדשים בחייו, שנוגע באזור C באומץ ומצליח אפילו להרגיש שם לרגעים ביטחון…זה אדם מאושר.
בתהליך שנעשה אעזור לך לזהות את המעכב ולבחור פעולות פיזיות שישמשו כמעקף למעכב הריגשי. בטבע שלנו כולנו רוצים לחוות התקדמות והצלחה, אימון הוא כלי מדהים להתפתחות. אם בתהליך נצליח גם לאתר את המעכב הריגשי וגם לטפל בו אז זכינו במתנה ענקית! מכוון שאז נוכל להשתפר ביתר קלות בתחומים נוספים שהמעכב פגש, פוגש ויפגוש בעתיד.
אודות רואה דרך - אימון אישי וזוגי
כרואה דרך אני מאמין כי לכל אחד ואחת מאיתנו יש את הדרך שמתאימה לו. בשלב הראשון נזהה את הרצון והתשוקה, לאחר מכן את המעכב הריגשי, החוסר, והצורך. ואז, בליווי ועל פי הקצב שמתאים לך נוכל להתקדם צעד צעד וניצור מציאות של אדם יוצר ובוחר ומשם מאושר.
שמי רועי, בן 40 נשוי ואב לשלושה. בוגר בית הספר למאמנים I.C.C.M – מאמן אישי וזוגי, מנחה ומרצה. בוגר בית הספר למשחק ניסן נתיב, שחקן, מורה למשחק, מדריך רכיבה על סוסים. הבלוג הזה נכתב כדי לקרב קוראים אל עולם האימון ובכך לעזור להם ליצור לעצמם חיים טובים יותר.
אני מרגיש שזכיתי במתנה נפלאה, הזכות לגעת באנשים, לעבוד איתם ולעשות איתם תהליכים משמעותיים המשפיעים על חייהם ועל כך אני אומר תודה.
